עו"ד לתביעות נגד משרד הביטחון

בתחילה, יש להגיש תביעה להכרה בנפגע כנכה לקצין התגמולים, וזאת באמצעות טופס ייעודי המופיע באתר אגף השיקום באינטרנט. לטופס התביעה יש לצרף מסמכים רפואיים המעידים על הפגיעה, הפציעה או המחלה, לרבות סיכום אשפוז. דו"חות פציעה, אישור רפואי על ניתוחים ועוד. בנוסף, מוטל על התובע להגיש עם טופס התביעה תצהיר שניתן בשבועה בפני עורך דין החתום עליו. על מנת לקדם את סיכויי הצלחת התביעה, על הנפגע להוכיח בתצהיר שלו קשר סיבתי בין פגיעתו או החמרתה לבין שירותו הצבאי. חשוב להדגיש כי לא די בכך שהפגיעה אירעה במהלך תקופת שירותו הצבאי של הנפגע, אלא שמוטל עליו להוכיח כי פציעתו או מחלתו אירעו בגלל תנאי שירותו, באופן ישיר.

גם אנשי כוחות הביטחון אשר גויסו עם מצב רפואי לקוי ומצבם הרפואי החמיר עקב השירות רשאים להגיש תביעה למשרד הביטחון ולציין שמדובר בהחמרה של מצבם הרפואי עקב השירות.

לאחר הגשת התביעה, מתחיל קצין התגמולים לבדוק אותה.
במהלך הבדיקה עשוי קצין התגמולים לדרוש מהנכה, פרטים נוספים כגון שמות של עדים, מסמכים רפואיים, להפנות אליו שאלון או לזמנו לבדיקה על ידי רופא מטעם קצין התגמולים, לשם בחינת הקשר הסיבתי בין השירות ובין הפציעה / המחלה.
קצין התגמולים, עשוי להגיע לאחת משתי החלטות: הראשונה היא שהפגיעה אכן אירעה בזמן שירותו הצבאי של הנפגע וכתוצאה מהתנאים להם נחשף במהלכו, והשנייה הנה שהפציעה או המחלה לא התרחשו במסגרת השירות ואינן נובעות ישירות ממנו. במידה והחליט קצין התגמולים כי פגיעתו של הפונה אכן נובעת משירותו הצבאי, הוא יזומן לוועדה רפואית בה ייקבעו אחוזי נכותו ועל פיהם תוגדר זכאותו למענק חד פעמי או לגמלה חודשית. במידה ויחליט קצין התגמולים כי הוא אינו מוצא קשר סיבתי ישיר בין הפגיעה לתנאי שירותו של הפונה, פנייתו תידחה.
במקרה שקצין התגמולים דחה את הפנייה בתואנה כי הפגיעה לא קרתה כתוצאה מתנאי השירות, ניתן לערער על כך בפניה לוועדת ערעורים שליד בית משפט השלום, זאת בתוך 45 יום ממועד קבלת ההודעה על ההחלטה.
בנוסף, מלבד הזכות לערער, קיימת גם אפשרות לבקש דיון מחודש של התובע לקצין התגמולים, במידה וקיים מידע רפואי חדש שטרם הועבר לגורמים הצבאיים המוסמכים.

סוגי הפגיעות בגינן ניתן להגיש לקצין התגמולים תביעה להכיר בנפגע, הינם שונים ומגוונים:

1. פציעה/חבלה מובהקת שאירעה בעקבות תנאי השירות – הכוונה למקרים שבהם הנפגע נפצע תוך כדי שירותו, באירוע ספציפי אותו ניתן להגדיר במקום ובזמן.
   לדוגמה: ספג כדור ביד, בחזה, בכתף; נפל מכלי רכב צבאי, נפגע בתאונת דרכים, נפל, נכווה מאש או מחומר כימי, נפגע מפיצוץ או שנפל עליו חפץ כבד וכו'.
   במקרים מסוג זה, המאבק מול משרד הביטחון יתמקד בגובה אחוזי הנכות שלהם זכאי הנכה.
2. פגיעה פיזית עקב שחיקה ממושכת – הכוונה לכך שאיבר בגוף נשחק עקב מאמצים ממושכים במסגרת השרות, כגון: קריעת רצועה בכתף בעקבות נשיאת משקלים; פגיעה ברצועות או בסחוס הברך עקב מאמצים פיזיים מתמשכים, חבלה בגב וכו'.
   במקרים מסוג זה, מאבק הנפגע יהיה על עצם ההכרה כנכה צה"ל, קרי שכנוע קצין התגמולים כי הפגיעה אירעה בעקבות תנאי השרות, וכי קיים קשר סיבתי ישיר בין אופי תנאי השירות להופעת הפגיעה הפיזי ובהמשך במידה ויוכר קשר בין השירות ובין החבלה, תידון שאלת גובה הנכות.
3. מחלות שהגלו או הוחמרו, תוך כדי השירות – משרתי מערכת הביטחון עלולים לחלות בעת השרות בכל סוגי המחלות: סרטן, יתר לחץ דם, סוכרת נעורים, וכיו"ב. במקרים כאלו חייב הטוען זכות לנכות להוכיח, כי תנאי השרות הם "הטריגר", "ההדק" ו"הקרקע הפורייה" להתפרצות או להחמרת המחלה. על מנת להיות מוכר כנכה צה"ל יש להוכיח קשר סיבתי משפטי – רפואי בין תנאי השירות לבין התפרצות או החמרת המחלה במהלכו.
4. פגיעות נפשיות בהן לקה איש מערכת הביטחון במהלך השירות כגון: פוסט טראומה (P.T.S.D.), סכיזופרניה ועוד.
   גם במקרים אלה, יש להוכיח קשר סיבתי בין תנאי השירות ובין הופעת מחלת הנפש, כגון אירוע טראומטי שאירע תוך כדי השירות, מצב לחץ חריג בו היה נתון הנפגע וכיצ"ב

תפקיד עורך הדין, המייצג את הנכה בתביעה להכרתו כנכה צה"ל, היא ללוותו לאורך כל ההליך, מרגע הגשת התביעה ועד להחלטת קצין התגמולים, האם להכיר בו כנכה צה"ל בגין פציעתו או בגין המחלה (הפיזית או הנפשית) בה לקה.
אם מוכר הנפגע כנכה צה"ל ייצג עורך הדין את הנכה גם בפני וועדה רפואית מטעם משרד הביטחון, לצורך קביעת אחוזי נכות.
הליך הטיפול והליווי המשפטי של הנכה בתביעה מול משרד הביטחון, הינו ארוך, ממושך ומורכב.

חבלה שלא עקב השירות

גם חייל שנחבל כתוצאה מחבלה שאירעה בתקופת שירותו, אף שלא עקב השירות, יוכר כנכה צה"ל ויהיה זכאי להטבות (אם כי פחותות יותר) ובלבד שיעמוד בתנאים שנקבעו בחוק תגמולים לחיילים ולבני משפחותיהם (חבלה שלא בעת מילוי תפקיד), תשמ"ח-1988, ובלבד

שיעמוד בתנאים שנקבעו בחוק כדלקמן:

1. החבלה אירעה בעת שהחייל לא נעדר מן השירות שלא ברשות.
2. במידה והחייל לא מילא תפקיד בשירות, היא אירע תוך 30 הימים הראשונים בהם לא מילא תפקיד.
3. החבלה לא אירעה תוך כדי עיסוקו של החייל בעבודה, בעיסוק או בפעילות ספורטיבית, אשר נהוג לקבל בעבורם תמורה, בין בכסף ובין בשווה כסף, גם אם בפועל לא ניתנה תמורה בגינם. זאת למעט עבודה לגביה קיבל החייל אישור ת"ש מטעמים של מצוקה כלכלית.
4. החבלה לא נגרמה בתאונת דרכים והחייל לא היה זכאי לתבוע את חברת הביטוח של הרכב בשל העדר כיסוי ביטוחי.
5. החבלה לא נגרמה במהלך ייצור סם או חומר אסור אחר.
6. החבלה לא נגרמה תוך נטילת סיכון בלתי סביר מצד החייל, מתוך כוונה לגרימת החבלה, מתוך שוויון נפש לאפשרות גרימת החבלה או מתוך תקווה להצליח למנעה.
7. החבלה לא אירעה מחוץ לשטח ישראל ושטחי יהודה ושומרון, למעט לגבי חייל בודד אשר שהה בביקור מאושר אצל משפחתו.
8. כתוצאה מהחבלה נגרמה לחייל, נכות של 20% לפחות.

תביעה להחמרה מטעם נכה צה"ל

כל אדם המוכר כנכה צה"ל בגין חבלה שאירעה לו במהלך שירותו או בשל מחלה בה לקה בגין שירותו, רשאי להגיש תביעה להחמרה, במידה וחלה החרפה במצב פגימתו המוכרת, זאת בתנאי שחלפו, לפחות ששה חדשים מיום קביעת דרגת נכותו לאחרונה.
תביעת ההחמרה מוגשת לקצין התגמולים במשהב"ט, ובעקבותיה מוזמן התובע לדיון בפני ועדה רפואית מחוזית, שתפקידה לבדקו ולבחון את מצבו הרפואי, על בסיס תלונותיו והמסמכים שבפניה.

תביעת החמרה חייבת להתבסס על 2 אלמנטים:
א. הנכות המוכרת של התובע- אחוזי הנכות והאלמנטים ממנה היא מורכבת.
ב. חומר רפואי עדכני- מסמכים רפואיים רלוונטיים, המעידים כי חלה החמרה במצב הנכות המוכרת.

תביעה לנכות מוסבת
נכה צה"ל או נכה מערכת הביטחון, אשר מפתח פגימה נוספת באיבר מאיברי גופו, כתוצאה ישירה מפגימה אשר כבר הוכרה, על ידי קצין התגמולים, זכאי עפ"י החוק להגיש תביעה לנכות מוסבת, זאת על אף שהפגימה החדשה, לא נגרמה, באופן ישיר, במהלך החבלה שנחבל הנכה.
חשוב להבין, כי התנאי להגשת התביעה הוא שאותה פגימה מסוימת נובעת באופן ישיר ובלתי אמצעי מפגימתו המוכרת של הנכה. כלומר, שקיים קשר סיבתי ברור בין הפגימה המוכרת לבין הפגימה החדשה.
נכות מוסבת עלולה להיגרם כתוצאה מנטילת תרופות אותן היה על הנכה ליטול בשל הפציעה שהוכרה, או משמוש מוגבר באיבר אחר, כתוצאה מהפגיעה באיבר המוכר למשל נכה שנפגע ברגלו הימנית וכתוצאה מכך אימץ יותר, את רגלו השמאלית עד כי גם זו נפגעה יוכל להגיש תביעה בגין הפגיעה ברגלו השמאלית

נכה נצרך
נכה נצרך הנו מי שנכותו, כפי שהוכרה על ידי אגף שיקום הנכים של צה"ל, עומדת על 50% או יותר, שסיכוייו להשתקם ממומיו הגופניים והשכליים אפסית ואשר לא מסוגל להתפרנס באופן עצמאי ומספק למחייתו.

מי זכאי?
אדם יהיה זכאי לקבל תגמול לנצרך אם נתקיימו התנאים הבאים:
• הוכרה לו נכות בשיעור של 50% או יותר על ידי אגף שיקום הנכים של צה"ל.
• אין לו יכולת להתפרנס באופן מספק למחייתו, עקב מומים גופניים או שכליים, שבגינם אין סיכוי שיוכל להשתקם בעתיד הסביר.
• הוכח שהסכומים שהוא מרוויח, אם ישנם, אינם יכולים להספיק למחייתו, באופן שתואם את ההגדרה החוקית לרמת הכנסה מספקת לכדי מחייה.
הליך הגשת התביעה
בתחילה, על התובע לפנות בכתב לעובד השיקום במחוז אליו הוא משויך, ולצרף לפנייתו טופס חתום המעיד על הסכמתו לחשיפת מידע אודותיו דרך המוסד לביטוח לאומי ומס ההכנסה. לפניה יש לצרף מספר מסמכים נוספים: לרבות חוות דעת רפואיות מטעם וועדת כושר עבודה או וועדה פסיכיאטרית, אישור על תוקף אחוזי נכותו של הפונה, דו"ח פסיכו-סוציאלי מטעם עו"ס, טופס ואישורים על הכנסותיו של הנכה או היעדרן, אישורי מס הכנסה ומע"מ לפונים עצמאיים שתיקם ברשויות המיסים נסגר, ואישור מטעם ביטוח לאומי על זכאות לקצבה.
במידה ואחוזי נכותו של הפונה אינם בתוקף, ייתכן ויזומן לוועדה רפואית.
המקרה יידון בוועדה המחוזית, שתכריע האם הפונה הנו בר שיקום אם לאו. במידה והכריעה הוועדה כי מדובר בנכה בר שיקום, זו תהיה המלצתה לקצין התגמולים – ורוב הסיכויים שפנייתו להכרה כנכה נצרך לא תאושר.
ניתן לערער על ההחלטה מול וועדת ערעורים שבבית משפט השלום.
במידה והכריעה הוועדה והכירה בנכה ככזה שאינו בר שיקום, יועבר המקרה לעיונה של היחידה הארצית לשירותי שיקום וועדת הנצרכות.
זכויות האלמנה (לרבות ידועה בציבור בעת פטירתו של נכה צה"ל
אלמנתו של נכה צה"ל אשר נפטר בעודו זכאי לקצבת נכות, זכאיות על פי חוק הנכים, התגמולים והשיקום לפיצוי בסכום שווה ערך ל-36 תגמולים חודשיים או לקצבה. סכום התגמולים מחושב על פי היקף הקצבה ששולמה לנכה לפני פטירתו.
בנוסף, זכאיות אלמנות נכי צה"ל לסל של הטבות, כדוגמת פוליסת ביטוח חיים קולקטיבית דרך ארגון נכי צה"ל ועוד.
במידה והמנוח הוכר כנכה נצרך, תזוכה גם אלמנתו בתגמול בהתאם, וזאת בכפוף למבחן הכנסות. במקרים בהם נפטר הנכה כתוצאה ישירה מנכותו, ניתן להגיש תביעה להכרה כאלמנת צה"ל על פי חוק משפחות חיילים, וכך גם במקרים בהם מדובר בנכות שנגרמה במהלך פעילות מבצעית, ואשר שיעורה עולה על 50%.

משפחות שכולות

קיימים מספר מקרים בהם משרד הביטחון מכיר במשפחה של חייל שנספה במערכה כמשפחה שכולה:

1. חייל שנפטר בשדה הקרב או בפעילות מבצעית מוכר באופן אוטומטי ומשפחתו מוכרת כמשפחה שכולה צבאית.
2. חייל שנפטר בזמן שירותו הצבאי וסיבת פטירתו אינה ברורה ואינה עומדת בקנה אחד עם פטירה במהלך או כתוצאה מפעילות מבצעי
3. חייל המוכר כנכה צה"ל ואשר לטענת המשפחה מותו נגרם כתוצאה מנכותו המוכרת ע"י משרד הביטחון.

התנאים להכרה במשפחות שכולות הינם:
1. החייל הוכר כ"חייל שנספה במערכה" כתוצאה מחבלה, ממחלה או מהחמרת מחלה שאירעו בתקופת שירותו ועקב שירותו.
2. החייל נהרג בזמן שירותו

הורה, אלמנה או יתום שיוכר כ"שכולים" על פי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה, זכאי לקבלת תגמולים והטבות משרותי אגף משפחות והנצחה, כאשר היקף ואופי התגמולים וההטבות הינם שונים בין הורים שכולים, אלמנה ויתום.