שאלות נפוצות

ההגדרה בחוק למושג תאונת דרכים הינה רחבה יותר ממה שהיה מגדיר אותה אדם מן הישוב.
כך למשל נזק גוף שנגרם תוך כדי כניסה או יציאה מהרכב, נחשב לנזק שנגרם בתאונת דרכים.
הגדרת המושג תאונת דרכים, תלויה פעמים רבות בפרשנות של בתי המשפט, שלעיתים היא מרחיבה ולעיתים מצמצמת, ובשאלה האם בעת התאונה עשה הנפגע שימוש ברכב, בהתאם להגדרת החוק.
לאור זאת קשה לתת תשובה חד משמעית אשר תגדיר באופן חד משמעי את כל המקרים המהווים תאונת דרכים ויש לבחון כל מקרה לגופו.
לשם דוגמא אדם אשר הבחין, באמצע הדרך כי רכבו מתחמם, ועצר בצד הדרך כדי למלא מים, ותוך שפתח את מכסה הרדיאטור, נכווה, יחשב כמי שנפגע בתאונת דרכים. ואולם אם אותו אדם, המשיך בנסיעה עד לביתו, החנה את הרכב, עלה להביא בקבוק מים מביתו ןאז נכווה מהאדים שפרצו מהרדיאטור, לא יחשב האירוע לתאונת דרכים.

נהג או נוסע ברכב. תובע את חברת הביטוח שביטחה את הרכב בו נהג / נסע בביטוח חובה.

הולך רגל תובע את ביטוח החובה של הרכב שפגע בו.

כאשר מדובר בתאונת פגע וברח, ניתן לתבוע את קרנית ואולם יש להראות כי הנפגע לא יכול היה בשקידה סבירה לקבל את פרטי הרכב הפוגע.

בעלים של רכב שנהג בו ללא ביטוח חובה איננו יכול לתבוע את קרנית. הוא יוכל, במקרים בהם האחריות לתאונה, מוטלת על הרכב האחר שהיה מבוטח בתאונה, לתבוע את הביטוח של הרכב האחר.

נהג ברכב אשר איננו הבעלים של הרכב, יוכל לתבוע את קרנית רק אם יוכיח שלא ידע ולא צריך היה לדעת שאין לרכב ביטוח חובה.

נוסע ברכב, יוכל בדרך כלל לתבוע את קרנית.

לרשום את מרבית הפרטים את הרכבים והנהגים המעורבים.

לצלם תמונות של מקום התאונה, מקום עמידת הרכבים והנזק שנגרם לרכבים.

לפנות לטיפול רפואי, לציין שנפגעת בתאונת דרכים ולהתלונן על כל מה שכואב לך וכל מה שהשתנה בעקבות הפגיעה בתאונה.

לפנות למשטרה ולמלא טופס דיווח על התאונה.

לפנות לעו"ד על מנת להתייעץ באשר לזכויותך ואופן המשך הטיפול.

במקרה כזה התאונה מהווה גם תאונת דרכים וגם תאונת עבודה. ניתן להגיש תביעה גם נגד ביטוח החובה של הרכב וגן למוסד לביטוח לאומי ואולם לא ניתן לקבל כפל פיצוי. את הסכומים שתקבל מהמוסד לביטוח לאומי, יקזזו מן הפיצוי לו תהיה זכאי מחברת הביטוח.

במידה ונבדקת על ידי ועדה רפואית מטעם המוסד לביטוח לאומי, לפני שהוגשה חוות דעת רפואית מטעם המומחה הרפואי שמונה על ידי בית המשפט, תחייב הנכות שנקבעה על יד הביטוח הלאומי, גם במסגרת התביעה נגד חברת הביטוח שביטחה את הרכב.

במקרה כגון זה אנו אומרים שהתביעה נגד חברת הביטוח "נבלעת" מתגמולי המוסד לביטוח לאומי.

לפיכך במידה והרכב היה רכב שניתן לך מהעבודה או רכב הסעות של העבודה, לא תהיה זכאי לפיצוי נוסף מעבר לתגמולי המוסד לביטוח לאומי.

במידה והרכב הינו רכב פרטי, שאין לו שום זיקה למעביד, אזי תהיה זכאי, בנוסף לתגמולי המוסד לביטוח לאומי, לפיצוי בשיעור של 25% מהנזק, מחברת הביטוח של הרכב.

המושג תאונת עבודה כולל בתוכו שלושה סוגעם של אירועים:

• תאונה שאירעה תוך כדי עבודה וניתן להגדירה בזמן מסוים ובמקום מסוים.
• מחלת מקצוע המופיעה ברשימה המחלות אשר נקבעו כמחלות מקצוע.
• מיקרוטראומה.

כאשר עובד מבצע במהלך עבודתו, תנועות חוזרות ונשנות, זהות במהותן, בתדירות גבוה ועל פני זמן ממושך בכל יום ואותן תנועות גורמות כל אחת לנזק קטן אשר הולך ומצטבר והופך לנזק ממשי

עליך לדווח מיד למעביד.

לבקש מהמעביד טופס שנקרא בל/250

לפנות לטיפול רפואי ולציין באופן מפורש כי התאונה אירעה במהלך העבודה או בקשר עם העבודה או בדרך לעבודה או בחזרה ממנה.

לקחת מהרופא תעודת מחלה לנפגע עבודה – "תעודה ראשונה לנפגע עבודה"

לפנות לעו"ד על מנת להתייעץ ולמלא את טופס ההודעה על פגיעה בעבודה.

בוודאי.

ואולם נטל ההוכחה המוטל על עצמאי, להוכיח כי התאונה אכן אירעה תוך כדי עבודה, הינו גבוה יותר מזה המוטל על עומד שכיר, לפיכך יש חשיבות רבה לתיעוד המקרה במסמכים רפואיים, לאיתור עדים למקרה או כל ראיה שניתן באמצעותה, להוכיח את התאונה כגון צילומים ממצלמות אבטחה וכד'.

לתעד את המפגע בגינו נפלת 

לרשום שמות עדים לתאונה

לנסות לאתר מצלמות אבטחה שתעדו את האירוע ולבקש את הסרטון. (יש לזכור כי סרטונים אלה נשמרים לזמן קצר ולכן יש לפעול לאיתורן סמוך ככל האפשר לתאונה)

לפנות לטיפול רפואי ולציים במפורש כי נפלת ברחוב ואת הסיבה לנפילה (בור בכביש, מדרכה שבורה וכד')

לדווח למוקד 106 של העירייה על המפגע או לקצין הביטחון של הקניון או המקום הציבורי.

נפגע עבודה זכאי לקבל מהמוסד לביטוח לאומי, תשלום בתקופת המחלה, בה הוא נמצא מיד לאחר התאונה, למשך 91 ימים. תשלום זה נקרא – "דמי פגיעה"

דמי הפגיעה מחושבים לפי 75% מהשכר הממוצע, ברוטו, בשלושת החודשים שקדמו לתאונה.

לאחר חלוף 91 יום, ניתן להגיש תביעה לקביעת נכות מעבודה, זאת בין אם חזרת לעבודה ובים אם אתה עדיין מצוי בחופשת מחלה.

ועדה רפואית מטעם המוסד לביטוח לאומי תבדוק אותך ותקבע את שיעור הנכות שנותרה לך והאם מדובר בנכות זמנית או נכות קבועה.

נכות בין 0% ל- 9% איננה מזכה בתשלום כלשהו מהמוסד לביטוח לאומי.

נכות בשיעור 10% עד 19% מזכה במענק חד פעמי אשר מחושב לפי 75% מהשכר הממוצע בשלושת החודשים שקדמו לתאונה מוכפל בשיעור הנכות שנקבע לך כפול 43.

נכות של 20% ומעלה, מזכה בקצבת נכות, אשר מחושבת לפי 75% מהשכר הממוצע בשלושת החודשים שקדמו לתאונה כפול שיעור הנכות שנקבעה לך .

תקנה 15 מאפשרת להגדיל את שיעור הנכות שנקבעה לאדם, בעד 50% מהנכות שנקבעה.

לדוגמא אם נקבעה לאדם נכות בשיעור של 10% ניתן באמצעות תקנה 15 להגדיל את הנכות עד ל- 15%.

יש להדגיש כי באמצעות תקנה 15 לא ניתן לעבור מקבלת מענק נכות לקבלת קצבת נכות.

כלומר אם נקבעה לאדם נכות בשיעור של 15%, ניתן להגדיל אותה באמצעות תקנה 15, מקסימום עד 19%.

כדי להפעיל את תקנה 15 צריכים להתקיים, שני תנאים מצטברים, האחד שבעקבות הפציעה בתאונת העבודה הנפגע איננו יכול לחזור לעבודתו הקודמת והשני כי עקב השינוי בתפקיד נגרמה ירידה ניכרת בהכנסות ולא לזמן מוגבל.

ירידה ניכרת בהכנסות פורשה בפסיקה כירידה של 25%.

בקשה להכיר באדם כנכה נזקק ניתן להגיש בשם נפגע עבודה, אשר נקבעה לו נכות זמנית ועקב פגיעתו בתאונת העבודה, הוא איננו יכול לחזור לעבוד. (יודגש כי לצורך הכרה בנפגע כנכה נזקק צריך שהוא לא יהיה מסוגל לחזור לעבודה כלשהי ולאו דווקא שאינו יכול לחזור לעבודתו הקודמת)

במקרה בו הוכר נפגע עבודה, כנכה נזקק, תוגדל נכותו הזמנית ל- 100% והוא יקבל קצבה השווה ל- 75% משכרו הממוצע בשלושת החודשים שקדמו לתאונה.